העתק של מכתב בענין קרפיפות של ערוב ד"גולדרס גרין"

-תגובה על מאמר הר"ד אייזנשטיין בקונטר' אודות ערוב גולדרס גרין-

[בירור מקיף בעניני קרפיפות בכללות נמצא כאן במקום אחר, וכאן נידן אודות ערוב דגולדרס גרין בפרטות]

בס"ד יום א' לפ' שמיני תשס"ח

לכבוד ידידי ומכובדי בעמח"ס יקרים אשד הנחלים הרה"ג ר' דוד אייזנשטיין שליט"א!

אחדשה"ט.

ראשית כל שיח באתי להסביר עד כמה אני מרגיש הידידות והכרת טובה אעפ"י שמעולם לא נפגשנו [ולא שוחחנו אלא בטלפון]. כי כל עולם התורה שעוסקים במס' ערובין, וגם אני הפעוט בתוכם, כ"א לפי יכלתו, נהנים מאוד מספריו היקרים. מעכ"ת לא בא לחדש כ"כ מדעת עצמו, אבל הוא מרבה להביא ולהסביר בטו"ט את דברי רבותינו מפרשי הגמ' והפוסקים באופן מקיף. ואף שאין ספר בלא בר [וכמדומני שכתבתי לו מכבר על איזה דברים מחודשים שראינו בספרו] הרי כבר כ' רבינו הנתיבות שדבר אחד מציל את כל הספר, ק"ו בן בנו של ק"ו ספריו המאירים שהם מלאים וגדושים עם הערות יקרות.

והנה יש כמה הערות על מאמרו, ובאמת הדברים דלהלן לא יצאו כולם ממני אלא בחלקם מבין חבורה של אברכים לומדי מס' ערובין כאן בגייטסהעד.

1) עמ' 65 ד"ה המגרש: "המגרש חניה כו' פתוח לכל ללא מחיצות ומשתמשים שם כל הזמן."

טעות במציאות כי אין משתמשים בחניה כל הזמן: במחילת רם כבוד מעכ"ת הדברים אין להם שחר. הרבה פעמים ביקרתי שם, וגם שמעתי מבחורים, שבחלק שהיה מיועד למכוניות [וניכר ע"י רשימות בקרקע) לא מטיילים כלל וכלל. ומעולם לא מצאתי אפי' אדם א' שמטייל סתם בחלק זה. [וברור אפי' המעטים שמטיילים עם כלביהם על יד הנהר, לא מהני, דהרי שטח זה שעפ"י רוב אין מטיילים שם הוא יותר מבית סאתים, והוא האוסר על הכל שפרוץ אליו. ופשוט.]

2) עמ' 61 ד"ה וכן: וכן מדוייק מלשון הר"ח בערובין דף כ"ג ע"ב."

ובעיקר דברי האמרי יושר: ידע מעכ"ת שדברי האמרי יושר קאים על היכא שכבר הוחזק היקף לשם דירה דבכה"ג חידש דאם נזרע שלא בכוונה אינו אוסר, אבל בנ"ד הוא איפכה, דכבר קדם הקרפף את העמדת המחיצות וצוה"פ, ובכה"ג לא דיבר האמרי יושר, ויש מקום גדול לחלק בין שני האופנים כמבואר לקמן בשם ראשונים ואחרונים.

2*) ההוכחתו מר"ח ור"י מיגאש לא מובנות: הנה ז"ל (נדפס כ"ד ע"א): אבל אם נזרע רובו בא זריעתו ודחה את ההקפה שהקיפו לשם דירה. עכ"ל. פשוט וברור שכוונתו להסביר איך נעקר שם היקף לדירה ולזאת כ' שהזריע עוקר אותה, אבל לא נכנס כלל לדון שדקוא ע"י מעשה זירע נעקר ולא היכא דנזרע מאליו.

3) שם: "וכן מדוייק מלשון הר"י מיגאש בשיטמ"ק בב"ב דף כ"ד ע"ב בד"ה קרפף."

עיינתי ובעניי לא ראיתי שום הכרח כלל וכלל.

4) "ראיה גדולה מדברי הירושלמי במעשרות פ"ג ה"ד."

בדמיון לדברי הירושלמי: הנה לדעת הירושלמי אם זרע אבל לא חרש לא עשה אותה לשדה, ואינה קובעת למעשר. והנה אם נדמה לגמרי נ"ד של היקף לדירה להתם א"כ יוצא, עי' אמרי יושר הנ"ל, דאם זרע בידים אבל לא חרש, אינו מפקיע את ההיקף לשם דירה. אבל הרי בסגויין בבלי ערובין (כ"ג) לא נזכר אלא דבעינן זריעה כדי להפיקע שם הוקף לדירה, ואעפ"י שלא נחרש, וכבר עמד ע"ז הראב"ד פ"ד מהל' מעשרות, ונמצא דעכ"פ להלכה לא תפסינן כדביר האי ירושלמי, דהרי ברור ופשוט משו"ע וכל הפוסקים בהל' ערובין דסגי במה שזרע אעפ"י שלא נחרש.

5) ומלבד זה אין דמיון לירושלמי, דהרי מסכים הירושלמי שהחלק הנזרע בודאי נתבטל ממנו שם דירה, וכל שאלת הירושלמי אי מהפך גם את אידך חלק של החצר שבו לא נמצאים זרעים. ונמצא לפי זה דהחלק הנזרע בודאי אסור, וכן הדיון על השאר, ומכיון ששטח העירוב פרוץ אל תוך חלק הנזרע, יוצא שהוא פרוץ למקום האסור לו. ומלבד זה הרי חלק הנזרע הוא שיעור ב"ס, וא"כ משום הכי בלבד הוא דאסור אפי' אם תרצה לומר שאינו אוסר את השאר, ונמצא דשטח העירוב פרוץ לב"ס של זרעים. וכל זה יוצא מדברי רא"ש (פ"ב סי' ב') וז"ל: ואף אם תמצא לומר דדירת חצר חשיבא ולא מבטלי לה זרעים, מ"מ כו' ובחצר נמי הזרוע מיהת יפסיד דירה שלו. ונ"מ שאסור להכניס ממנו לבית.[ ר"ל אעפ"י שאין הזרעים מבטלים את כל החצר, מ"מ החלק הנזרע מיהת אסור.] וגם אם הזרוע יותר מב"ס יאסר כל החצר.

6) שם: "וכן משמע להדיא בבה"ל סוף סי' שנ"ח."

צע"ג בראיתו מבה"ל לענין נ"ד, דבנ"ד קדם הקרפף לפני העמדת צוה"פ: תמוה מאוד, דהנה איירי התם בנידון התו"ש שקדם בנין הבית ואח"ח כהקיפו אותה במחיצות, ולזה חידש התו"ש דאם נפל הבית עדיין נחשבים המחיצות כהוקף לדירה, ובא הבה"ל לפרש [אחרי פקפוק בעיקר דברי התו"ש] דכל זה אם באמת נפל מאליו, אבל אם הפיל את הבית בידים פקע שם היקף לדירה מן המחיצות ושוב אסור לטלטל. והיינו דאם כבר הוחזק כהקיף לדירה שוב א"א להפקיע אותו ע"י בית שנפל מאליו. אבל הרי בנ"ד קדמו הקרפיפות את העמדת המחיצות וצוה"פ של העירוב, ואין הנידון אי בכוחם להפיקע שם דירה, אלא הנידון אי ניתן להקיף לשם דירה כאשר כבר נמצאים שם שטחים שאינם משמתשים תשמישי דירה.

7) כמה הוכחות לחילוק הנ"ל דבנ"ד שקדם קרפף גרע מהיכא דהוחזק מתחילה כהיקף לשם דירה: והנה חילוק זה בין שקדם הקרפף להעמדת המחיצות והעמדת צוה"פ לבין שכבר העמדיו מחיצות לשם דירה, ואח"כ נעשה קרפף, דבאופן השני קשה יותר להפקיע שם היקף לדירה – חילוק זה מבואר במ"ב סי' שנ"ח שעה"צ סק"פ עש"ה. ועי' גם חזו"א (ערובין דף כ"ג ע"ב במהד' שעל המסכתא): "דהיקף אילנותח חשיב קרפף ומ"מ אם כבר הוא חצר אין אילנות מבטלין." וכן עי' מאירי (כ"ה ע"ב ד"ה ההוא אבוורנקא): "ואע"ג דאמרי' נטע רובו הרי זה כשר, התם הוא שמוקף תחילה הקרפף לשם דירה דתו לא מארעי לי' נטיעות מתורת קרפף". וכן עי' שו"ת גינת וורדים (כלל ג' סי' כ"ב) שכ' לענין מים שאין מטלים דירה כמבואר בגמ' כ"ד ע"ב, ע,ש ד"ה לכן וז"ל: "אין מים אלו מבטלין היתר שהי' בדרך הכאלי"ג בהיותו ארץ יבשה להוציאו מהיתירו". ועי' ס' גבול בנימין (סי' ה' ענף ד' ד"ה אמנם יש).

8) עמ' 62 ד"ה ואדרבה: מידן מים גופא אפשר להוכיח דין זה שזרעים וקוצים שעלו מאליהן אינם מבטלים הדירה, דהנה יועי' בשו"ע סי' שנ"ח סעי' י"א דמים עכורים אינם אוסרים אא"כ הם עמוקים י' טפחים, והטעם מבואר במ"ב שם סי' שנ"ח סק"צ משום דבפחות מי' טפחים הו"ל כרפש וטיט שאינן חולקין רשות לעצמן. כו' א"כ כל שכן בזרעים ובקוצין שעלו מאליהן, דקיל הרבה יותר הדיורין בהם מאשר במים עמוקים תשעה טפחים, דבודאי אינם אוסרים.

9) בהוכחה דכמו שמים עמוקים עד י"ט מקרי חזי לדירה ה"נ זרעים שעלו מאיליהם: ועפ"י חילוק זה שהוכיחנו לעיל נדחו דבריו בזה דהנה הוכחתו נכונה מאוד אם קדם המחיצה לפני הקרפף, אבל הרי בנ"ד קדם הקרף לפני העמדת הצוה"פ. והנה לפי מה שבנה מעכ"ת יסודו דכל הראוי ע"י הדחק מקרי מקום דירה, א"כ מאי נ"מ במה שזרע זרעים, אי במציאות סו"ס ראוי ע"י הדחק לדור שם, למה יהא נקרא קרפף.

10) אדרבה מוכח מסתימת המשנה ברורה ומ"א ושאר גדולי הפוסקים דלא כחילוק האמרי יושר: ועד שניסה להוכיח מדברי המ"ב כחילוק הנ"ל, היה לו לסתור את כל החילוק מדברי המ"ב גופא. דהנה השו"ע סי' שנ"ח ס"ט סתם לגמרי דבכל אופן אסור, ומשמע הן אם זרע הן אם נתגדל מאליו, ואי כחילוק הנ"ל היה למ"ב לכתוב על האיסור טלטול של השו"ע: במה דברים אמורים, אם זרע בידים בעצמו, אבם אם נזרע מאליו מותר. אלא ברור כשמש שסתימת השו"ע ורמב"ם ומ"א ומ"ב וגר"ז ועוד מורה נגד חילוק זה, ובכל אופן נחשב ככקפף. וביותר תמוה מש"כ בדעת החזו"א, הרי מרן החזו"א האריך טובא בסוגיא דקרפיפות הן בספר הן במכתבים, ולא הזכיר שמץ מחילוק זה להתיר בנזרע מעליו (ואעפ"י שהביא את ירושלמי הנ"ל).

11) מאוד תמוה ראיתו מחזו"א ליסוד האמרי יושר: וכאן הבן שואל: מעכ"ת ניסה להוכיח שמרן החזו"א ג"כ סו' כיסוד האמרי יושר. ואני בער ולא אדע, הרי אדרבה דברי החזו"א נוטים נגד האמרי יושר. דהנה ז"ל מעכ"ת (עמ' 61): "אמנם יעוי' באמרי יושר כו' עוד נוכל להוכיח דין זה ממקום אחר, דהנה יעוי' בשו"ע סי' שנ"ח סעי' י"א שכ' דקרף שהוקף לדירה, ונתמלא בו מים כו' אם יש בעומקם י' טפים, הוה דינם כזרעים ואוסרים. וכ' החזו"א סי' כ"ה סק"ד דנראה דהיינו דוקא אם אין דעתו לפנותו לימים רבים כו' וכ"כ החזו"א ג"כ בדי' מ' סק"א דאפשר שאם ידוע שהמים יעברו ולא ישתהו, לא נתבטל שם חצר כו' (והבאתה שבשני המקומות סיים החזו"א בצ"ע). עכ"ד החזו"א. ומעכ"ת ממשיך: א"כ מסתברא דה"ה בנ"ד לענין קוצים שלא יהיו הקוצים אסורים, כיון שהרי ברור שבקוצים אינו רוצה שישארו שם לימים רבים ודעתו לפנותו, הלכך אינם אוסרים. עכ,ל.

12) ובמח"כ כי רבו הוא דבריו תמוהים עד מאוד, הן מצד המציאות הן מצד ההלכה.

בנ"ד אין העכוב בעראי אלא בקבע: מצד המציאות: וכי יעלה על דעתו, שהעיריה עתיד לפנות את הקוצים של הHeath Extension, אדרבה הם נשארים כך כבר עידן עדנים, חדשים וגם שנים. ולגבי אידך קרפף בחניה, הרי אין הנידון כלל על הקוצים, ולגבי השטח המוזנח שמאחורי החניה, הרי שם נתגדלים זרעים כלו' עשבים מאליהים ועפ"י רוב אין שם קוצים. נמצא דכל הדיון אינו נוגע ללונדון כלל וכלל.

13) היתרא דחזו"א בעיכוב עראי ל"ש להיתר האמר"י בנזרע מאליו: מצד ההלכה – מה מאוד תמוהין דברי מעכ"ת, הרי החזו"א אף מביא את הירושלמי שהביא המארי יושר, ועכ"ז לא נחית כלל לחלק בין זורע לנזרע, ועוד יותר מזה דן שטחים ריקם לגמרי כקרפף אף שהוא לא עשה שום פעולה. ואין זה שייך כלל למה שצידד החזו"א להתיר כאשר עיכוב ההליכה הוא רק במצב עראי. וכפי הנראה כוונת מעכ"ת לא דהחזו"א סו' ממש כהאמרי יושר, אלא דקוצים וכיוצ"ב שמצערים בני אדם, עומדים להיות נקצצים ע"י העיריה. אולם מה אעשה שאינו כן בנ"ד.

14) נכון הוא שבתשו' אמרי יושר (ר"ס ק"ע) חידש חילוק זה, ובא לחדש זה נגד כל הפוסקים הנ"ל כדי ללמד זכות על כלל ישראל שמטלטלים משא בעירוב עם זרעים, וכדרכן של רבותינו הפוסקים ללמד זכות, ובפרט אם ברור שלא ישמעו לנו למנוע א"ע מטלטול וכדהעיד באמת החכם צבי שכן הוא. אבל לא עלה על הדעת להגדירו "כשר לכתחילה באופן מחוור ומרווח לדעת מרן החזו"א" בו בזמן שדוקא החזו"א אינו מקבל שום לימוד זכות של האחרונים ופוסל את העירוב. ומלבד זה כבר נתבאר לעיל דהאמרי יושר לא שייך בנ"ד שקדם הקרפף למחיצות וצוה"פ.

15) מלבד זה יש לדון טובא אי מהני האמרי יושר בנ"ד. היינו במגרש חניה הפנוי. דהרי סגרו את המגרש בכוונה ומתוך מחשבה לא מניחים לחנות שם כלו' אינו מוזנח "מעצמו" אלא דוקא רוצים שלא יהא שם "דירה" של שימוש מכוניות. ומכיון שאין דירה אחרת כאמור דלמעשה לא משתמשים בו כלל [ורבים אף אינם יודעים על מציאות שטח זה, כי מוצנע מן הצד] ממילא דינו כקרפף.

בקשה פשוטה: הרי טרחתם כ"כ לטובת הרבים ומתוך הצלחה מרובה עלתה בידכם לתקן את החסרונות אין מספר של הצוה"פ וכו' וכו' וב"ה עדיין ידיכם פרוסה בנדבת לב התומכים להשגיח על הערוב שזהו תפקיד חשוב – הרי דבר קל הוא להעמיד צוה"פ בין הני שני קרפיפות שעל הנהר לבין שטח הערוב. דהיינו בכניסה הסגורה אל החניה, וממילא גם אידך קרפף הנמצא מאחורי החניה הוא חוץ לשטח הערוב. ובזה יצאנו מידי כל חשש של הני קרפיפות. [אולם עדיין צריך לבדוק את שאר השטח האם אין שם קרפף!!] ולא הבנתי למה הר"ר כו' סירב לעשות תיקון קל זה מיהת לטובת אלו המטלטלים על סמך הערוב.

בידידות והוקרה רבה

משה דוד שפירא

נ.ב. כפי הנראה תפס הדר"ג כמה הנחות במציאות שאינם מדוייקים, ועל תפיסתו בנה יסודות בהלכה, והדברים צע"ג כמו שיתבאר:

P. 64: According to the Mishno Beruro (שנ"ח ס"ק י"ט) contra Moron HaChazon Ish (פ' ט"ו) one may build a היקף including a צורת הפתח around a קרפף even if there is no house yet in the area, as long as one erects the היקף with express intention to build the house afterwards. This is considered a היקף לשם דירה. (This is discussed in your choshuve Sefer Eshed Hanecholim in ח"ב על ערובין דף כ"ד ע"א אות קתנ"א ). Now comes the problem:

You claim that “the facts are that all these places which are Karfifos are עומדים בסופו של דבר to have houses and yards built on them, and you carry on claiming that perhaps the plans for building these houses are already prepared in the council offices.” I must confess that I am really surprised by such “prophecies”! This is highly questionable both in point of fact and consequently in Halocho:

a) They did not build the Tzuras Hapesach with intent to build houses.

b) With regard to the Heath Extension the contrary is true – it is totally forbidden and out of question to destroy the wood and “mini-jungle” etc. and build houses in their place. Were this to happen there would be an outcry by the conservationists, neighbours etc. etc. far far greater than the outcry when the problematic Eruv was originally put in place! I do acknowledge that as an outsider living thousands of miles away from London and not familiar with its circumstances you may not know this. But Please please, don’t make wild assumptions and then “build” Halochos on them!

c) There simply are no building planes with regard to the Karfifos along Brent-river. May I remind you that here such plans are accessible to the public.

d) Above all and in any case such future building – even if it were true (which is not the case) – is years down the line. Surely the Mishno Beruro did not mean that for many years the fence is not משמש לשם דירה and then it is משמש לשם דירה; that therefore it is to be considered from the start as being משמש צרכי דירה.

P. 65 of distributed booklet: – Summary and Conclusion with regard to the Karfef next to the Brent river: Many factual assumptions used as bases for the halachic conclusions are more in the category of guesswork or Divrei Nevi’us!

“People use it all the time.”

a) Question: Is this factually accurate? Both the Beis Sosayim in the closed off part of the car-park and in the overgrown field behind it is certainly not used all the time, at most some people take out their dogs along the river side but the rest of the car-park and the overgrown part remains desolate of people. .

You write that these non-built up areas will soon be built up.

b) Question: Is this factually accurate? Do you expect the Heath Extension to be exchanged for concrete structures? How come you are so sure of yourself?

You write that the plans for building houses on these areas may already be in the council.

c) Question: How were you privy to such surprising information which nobody local knows about. Not only are some of these “green” and forlorn areas zealously guarded over by the “conservationists” (you in Eretz Yisroel may not know about these type of people), not only is the building in the Heath Extension fraught with legal problems – the whole assumption is rather unrealistic.

You write that the existence of these Zeroim is only temporary.

Question: The Zeroim, bushes etc. in the Heath Extension, however wild-growing they may indeed be, have been around for years. What makes you assume that now they will be taken down?

Further Question: The car park has been closed to cars for years. Why do you take on with surety that it is only temporary?

The Zeroim in the Karfef behind the car-park may indeed by cut down from time to time, and perhaps you only mean this. But in this case you have not answered the problems. The other Karifos still invalidate!

כדאי להזכיר כאן את דברי רבינו הגר"א: גרסינן בסנהדרין (ז:) : "דרש ר' יאשיה וכו' אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו. ר' חייא בר אבא א"ר יונתן מהכא אמור לחכמה אחותי את, אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו ואם לאו אל תאמרהו.

וצריך ביאור מה הוסיף ר' יונתן על ר' יאשיא והא דברי שניהם עולים בקנה אחד שצריך לברר הדבר לאישורו קודם שאמרהו. לזאת ביאר רבנו הגר"א ז"ל (בפירושו למשלי סי' כ"ב פסוק י"ב) דבקר היינו בירור המציאות. כדי להגיע לפסק אמיתי עליו לברר המציאות כ"כ עד שברור לו כמו שיודע שבבקר איכא אור. ועוד אחת, דאחרי בירור המציאות עליו לברר דין תוה"ק כ"כ ברור כמו שיודע לכל בר בי רב דהתורה אסרה עליו את אחותו. עוי"ל דרך זה כפל הלשון של הגמ' בשבת כל דיין שדן דין "אמת לאמיתו" נעשה שותף להקב"ה. ע"ש עוד בדברי הגר"א.