
העתקה
מדוייקת מילה
במילה של מכתב
מאת הגרי"ש
אלישיב
שליט"א* אל
נדבן בלונדון:
דברי
עדוד והערכה
אל הנדבן
הדגול שנדב
מהונו ע"מ
לתמוך בתיקון
של העירוב
דרבנות ירושלים:
יוסף שלו'
אלישיב
ירושלים
בס"ד
תמוז תשס"ז
רחש לבו של
איש חסד תומך
תורה ולומדי'
שיחי' לסייע
סיוע של ממש
לתקן את
העירוב הכללי
פעיה"ק – אשר
כפי שנמסר לי
צריך להשקיע
בו ולשפרו.
וזאת למודעי
כי – גם אם
העירוב נעשה
כתיקונו הרי
במקומות שדר גוי
או מי שאינו
מודה בעירוב
בעינן שכירות
משר העיר
שבידו להכנס
לבית התושבים
והאידנא ליכא
- ומשום כך
רבים מיראי ד'
מחמירים שלא
לסמוך על
העירוב המקיף
את העיר. אמנם
הגינת ורדים
(או"ח כלל ג' סי'
כ"ב) דן בשכירות
הנעשית משר
העיר, וציין
דבזה"ז עצם חובת
השכירות קיל
טפי. וז"ל ואגב
אורחין למדנו
להוסיף קולא
על קולא בענין
השכירות
יעו"ש. ובבית
מאיר (סי' שפ"ב)
הביא סברא להקל
בשכירות
בזה"ז אך סיים
וז"ל "חלילה
לי להקל במקום
שכל הספוקים
סותמים
ומחמירים."
ואפילו הכי
הנהיגו גדולי
ירושלים ת"ו
לעשות עירוב
צוה"פ שלא
יבוא המון עם
לטלטל בלא
עירוב כלל.
[עוד יש
לדון בעצם
הדבר אם יש
בירושלים ס'
רבוא דאז אף
לשיטת רש"י
א"א להקל
ולטלטל על סמך עירוב
צורת הפתח. ]
לכן מצוה
גדולה לתמוך
בתיקון
ובשיפור
העירוב הנ"ל
הנמצא בפיקוח
הרה"ג רא"מ
קצלנבויגן שליט"א
אשר יעשה ע"י
הרה"ג הנ"ל
ומומחים ועשיית
עירוב
העובדים תחת
השגחת הרה"ג
ר"מ ברלין שליט"א,
ועמו הר"ר
יעקב יצחק
רוכמן הי"ו.
וזכות המצוה
תעמוד למסייעים
לחזק שמירת
שבת – להתברך
ממקור הברכות.
בברכת התורה
יוסף
שלום אלישיב
==============================================================
English
Translation: “If there will be 600 000 inhabitants in
Jerusalem then even according to Shitas Rashi [who considers a town with under 600 000
inhabitants as not having a Reshus Horabim min Hatorah – as opposed
to Tosfos who consider it a Reshus
Horabim min Hatorah] it
will not be possible to be lenient and allow carrying on the basis of an Eruv of Tzuras Hapesach.” [Tzuras
Hapesach are two vertical
poles with a horizontal string on top of them – as it used in city-wide Eruvin all over including
==============================================================
*כל הנ"ל
הוא העתקה
מדוייקת מילה
במילה, ונשלח
ע"י משמשי
הגריש"א עם
חתימתו, אבל
ההדגשה [bold
and underlined]
לא נמצא
במקור.
ודע דכל דברי
הגרי"ש
אלישיב לאסור
בעיר שיש בה
שישים ריבוא
אינם חדוש,
דכבר הובא זה
בשמו בס' שמחת
ישראל על הל'
ערובין עמ' ע"ד
(שיצא לאור
בשנת תשנ"ד).
ולא נזכר שם
שום הבדל אי
יש בעיר עומד
מרובה או לאו,
דבכל אופן אסר
הגריש"א.
גם דבריו
בנוגע
לשכירות רשות
כבר מפורסמים
בעולם, והובאו
בס' חכמת לב עמ'
שי"ח ע"ש לכל
פרטיה.
האם יש ס'
רבוא בלונדון?
...........
==============================================================
ביאור
התנגדות
הגריש"א לשכירות
רשות משר העיר
כי במדינה
דמוקרטית א"א
למשטרה או לשר
הבטחון להכנס בכל
אופן אל דירה
פרטית, וממילא
א"א לשכור
ממנו אלא צריך
לשכור מכל
נכרי בפרט.
הפרטים
נתבארו בשם
מרן הגרי"ש
אלישיב בס'
חכמת לב על
עירובן עמ'
שנ"ח והלאה.
In other words:
Nowadays in a democratic country access of the police or armed forces into a
private dwelling is limited to cases where there is either a declaration of war
or “reasonable grounds” for suspecting that a crime has taken place or will
take place. In the absence of a declaration of war or such “reasonable grounds” the שר
העיר
has no legal right of access. ]This is true even after the recent anti-terrorist
legislation. The only difference is that since the new legislation a warrant
may be signed by a senior police officer rather than a judge.] It was quite different in the times when the Poskim advised Sechirus Reshus from the שר
העיר
rather than from each and every Nochri. In those
times the kings and authorities had much greater powers.